#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מא. רב יוסף אמר ת""ש וכו' אף אשתו נדה הוא בבגדו והיא בבגדה אסור. ופליגא אדר' פדת
דאמר לא אסרה תורה אלא תשמיש. מנין שחולקים? "	"רש""י פירש דלרב פדת
כיון דמדאורייתא לא אסור אלא תשמיש, מדרבנן לא אסור אלא קירוב בשר, והוא בבגדו והיא בבגדה אפי' מדרבנן מותר.
ר""ת (בתוד""ה דפליגא) פירש דלר' פדת כיון דלא
אסרה תורה אלא תשמיש א""כ אין לנו לאסור ולגזור אלא כעין שאסר הכתוב דהיינו דיעות בלא שינוי, אבל הוא בבגדו
והיא בבגדה דאיכא דיעות ושינוי לרב פדא אפי' באשת איש מותר. ור""י פירש דכיון דרב פדת סובר דלא שייך לשון
קריבה אלא בתשמיש, וא""כ ואל אשה נדה לא יקרב היינו תשמיש, שוב אין ללמוד בהיקש מאשת איש לאסור הוא בבגדו
וכו' ולאפוקי לשון קריבה ממשמעותו."	"שבת יג.
ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מב.
   מדוע אותו תלמיד היקל בימי ליבונה?
"	"כתבו התוס' (ד""ה בימי) שמדברי רש""י ור""ח נראה שסוברים שימי
ליבונה יותר קלים והתוס' הקשו על דבריהם ור""ת פירש שהיו רגילים לטבול שתי טבילות אחת לסוף שבעה לראייתה
שהיא טהורה מדאורייתא בהך טבילה ואחת לסוף ימי ליבון ולכן היה מיקל <sup>כט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כט.  והרשב""א כתב
די""מ דמיירי לאחר שנהגו בנות ישראל שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבת עליו שבעה נקיים, ובאותם שבעה
שהיו מתקנת בנות ישראל היקל ולא ידע מדרש חכמים שבעת ימים תהא בנדתה, בנדתה תהיה עד שתבוא
במים.</span>"	שבת תוס' יג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מג.
מה גזרו בי""ח דבר 1) שאסור לעשות לאור הנר
2) שפוסל את התרומה? "	"1) אין פולין ואין קורין <sup>ל</sup>.<br>2) האוכל אוכל ראשון והאוכל
אוכל שני והשותה משקים טמאים והבא ראשו ורובו במים שאובין וטהור שנפלו על ראשו ורובו שלשה לוגין מים שאובין
והספר והידים והאוכלים והכלים שנטמאו במשקין.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ל.  והרשב""א לקמן טו,א
הביא י""מ דהנך לאו בכלל י""ח דבר.</span>"	שבת יג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מד.
כתוב ביחזקאל נבילה וטרפה לא יאכלו הכהנים. מאי קמ""ל?
"	"משום שהותרה להם מליקה
בחטאת העוף הוצרך להזהירם על מליקת חולין שהיא נבילה."	שבת יג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה.
מה גזרו ומדוע 1) על האוכל אוכל שני
2) בפסול גויה 3) ובאיזה שיעור ומדוע? "	"1) גזרו שיהיה גופו שני ואסור לו לאכול או לגעת בתרומה,
שלעיתים יאכל אוכלים טמאים ויכניס משקה של תרומה לפיו, והתורה הזהירה על התרומה לשמרה בטהרה. ואין לתמוה ששני
עושה שני דמצינו ששני עושה שני ע""י משקים.<br>2) לרש""י (יג,ב ד""ה האוכל) פסול גויה היא הגזירה על האוכל אוכל טמא.
לתוס' (ד""ה זמנין) היא גזירה קדמונית שכדי שלא
יטעו לומר שכמו שמותר לאכול תרומה אחר אוכלים טמאים אע""פ שנוגעת התרומה באוכלים טמאים שבמעיו כך מותר להגיע
תרומה לאוכלים טמאים שמבחוץ, לכן גזרו דהאוכל חצי פרס אוכלים טמאים יהא גופו פסול מלאכול תרומה אבל מותר לו לגעת
בתרומה.<br>3) לרש""י הכל חדא גזירה
וכנ""ל וגזרו בחצי פרס שהם שני ביצים ולחד מ""ד ביצה ומחצה <sup>לא</sup>. לתוס' פסול גויה גזרו בחצי פרס משום
דבכביצה ליכא למיטעי שנשאר בין השינים ונחסר קודם שיגיע למעיו וכיון דאפקי מכביצה אוקמי אחצי פרס <sup>לב</sup>. אבל הגזירה על האוכל אוכל
טמא לתוס' גזרו בכביצה דאז ראוי לטמא את התרומה שבפיו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לא.  ולא גזרו אכביצה לפי
שאין אדם צמא לשתות עד שיאכל חצי פרס, תו""י בשם ריב""א.
<br>לב.  והרשב""א כתב דלכך
הצריכו אכילת פרס מפני שמתמעט בעיכול עד כביצה ואילו אכל פחות מאכילת פרס היה מתמעט יותר מכביצה ולא היה מטמא.</span>"	שבת יג: - יד. ותוס'		
